שירה עברית

שירה עברית

כל הזכויות שמורות לכותבת הבלוג.

מבוא

הרקע שלי: קורסים בספרות, כתיבת מאות מאמרי ביקורת על ספרי שירה בעיתונים: הארץ-ספרים, עיתון 77, מאזניים  ועוד.

הרבה מאד ספרי שירה חדשים רואים אור בארצנו בשנים האחרונות. הרבה מאד!

רק חלק קטן מהם אני מספיקה לקרוא וחלק קטן מאלה אני בוחרת לסקור כאן ובקצרה.

התכוונתי לתת עדיפות לספרי ביכורים, אבל זה לא מסתייע.

אני כותבת אך ורק על ספרים שמדברים אלי ושנראים לי חשובים.

אין בכך כדי להעיד דבר על מה שלא מוזכר.

המעוניינים בסקירת סיפריהם, מוזמנים להפנות את תשומת ליבי איליהם או לשלוח לי את סיפריהם. (ואין בכך כל התחייבות מצידי לכתוב על ספר כל שהוא).

ניתן לפנות אלי במייל שלי :  breast.forum@gmail.com

מה שעליון, נכתב אחרון.

ומה שבעיני ממש (ומאד) מומלץ מצויין במפורש ככזה.

אפריל 2016

לקחתי לי הפסקה של כחצי שנה מהסקירות הקצרות שלי על סיפרי השירה שאהבתי או שהתרשמתי מהם. והנה אני חוזרת לסורי ושבה להגיד מילים אחדות על הספרים שהותירו חותמם בי.

שואגת בלולאת – אינסוף / ענבל אשל כהנסקי
עריכה: גל אלגר. הוצאת 'פרדס' מארס 2016

ספר שיריה השלישי של אשל כהנסקי ממשיך במידת מה את ספריה הקודמים, אבל הוא אחר. אחר אפילו צורנית, במבחר שירים ארוכי שורות, שיש שיגידו שכלל אינם שירים, אלא יותר פרוזה שירית, לפעמים אסוציאטיבית מאד.

המשולש גוף-נפש- אני בולט מאד בשירי הספר. בין שלושת קודקדי המשולש קיימת התמודדות מתמדת ובה בעת גם ניסיון לאינטגרציה ביניהם. מגמות סותרות אלה יוצרות את השירה של כהנסקי ואת שאגתה. את מצוקתה מכמירת הלב, שמביאה אותה לחוש ש" אין היא אלא גויה חיה/ עטופה בתכריכי מצעים", (ע' 19). הכותבת מתמודדת עם מחלה נוירולוגית קשה, עם קשיים ריגשיים ועם עצמה:

אזוקה בתוך עצמה

מעונה בסד גופה

חסרת שליטה

אסורה.

 

ענבל רוצה לקרוע עורה מעליה ולרוץ החוצה.

(ע' 20)

ממקומות אלה בוקעת שירה מוקצנת, בוטה, לעיתים אכזרית ולעיתים רכה, ציורית ומאד מעניינת.

"עטלפים עפים בדממה מחרישת אוזן, מסתבכים בשערות הדבש שלה,

שורטים בעור גופה שבשל, טורפים ציפת פירות הקיץ שלה,

אשה נופלת בצרחה דוממת."

(ע 21)

 

את לא נולדת אשה
יצירות בשירה ובצילום
עריכה: ריקי כהן; הוצאת מרום תרבות

מעולם לא הבנתי ומעולם לא קבלתי את דבריה של הסופרת-פילוסופית הגדולה סימון דה בובאר:  "אשה אינה נולדת אשה, אלא נעשית אשה". השאלה "מי היא אשה" היא, לדעתי, שאלה שאין לה תשובה ברורה אחת, לפחות לא בתרבות של ימינו. אבל את הספר שערכה ריקי כהן "את לא נולדת אשה" קראתי בשקיקה, מביטה בהנאה (אם גם מסוייגת לעיתים) בתמונות המלוות את הספר האלבומי הזה.

אין ספק שעבודה רבה הושקעה ביצירת האנתולוגיה המעניינת הזאת, המכילה שירים יפים וחזקים רבים, בצד שירים אחרים. המחפשת בספר זה את התשובה מי היא אשה – לא תמצאנה. אפשר לומר שגם לשאלה איך אשה נעשית אשה אין בספר תשובה ברורה. מה שיש בו, לעיתים בצורה חזקה ומרשימה , כמו בשירה הפותח את הספר של יעל גלוברמן "השיר המסוכן", הוא בעיקר הרגשת העולם של הנשים המשתתפות בספר. הרגשה הכוללת הרבה קיפוח, הרבה אלימות גברית, הרבה מחאה נגד תרבות שעדיין מציבה את האשה במקום הלא ראוי לה בימינו אלה. בעיני, זו בהחלט שירה פימיניסטית (על הבטיה השונים) המבוטאת באופנים מאד עכשויים ומעניינים ברובם.

החלקים היפים של היות אשה: יופיה, נשיותה, אימהותה, היותה בת לאמה, רכותה, יכולת הכלתה, רגישותה, תבונתה – כמעט שאינם מופיעים בספר. ונראה שזו בחירה מכוונת, שהרי הספר הוא בעיקרו, להבנתי שלי, ספר מחאה, וככזה הוא בהחלט מוצלח.

לשאת את הנפש במהופך / גיא פרל
רשימות על שירה
"קשב" לשירה, פברואר 2016

אוסף מרשים ומגוון של רשימות על שירים ועל ספרי שירים בקריאה יונגיאנית מאת המשורר (יש נקודה מעל הראש שלך) והאנליטיקאי גיא פרל. מרבית הרשימות הן על משוררים עכשוויים, אך מופיעות גם רשימות על ספריהם של משוררים  ותיקים בהרבה.

גיא מציע לנו דרכי קריאה שיש להניח שאנשים שאינם באים מעולם הפסיכולוגיה לא היו מעלים אותן בדעתם. לכך הוא מוסיף את הידע הרב שלו בתחמי התרבות והשירה ואת התרשמותו האישית מחווית הקריאה.

רשימות מעניינות במיוחד על המשורר הגדול פסואה ועל המשוררת אלחנדרה פיסארניק ראויות לציון מיוחד.

הספר עשיר ביותר, וכאמור מאד מגוון, כך שלא ניתן להכילו בקריאה שוטפת אחת. מומלץ  מאד לקרוא אותו לסירוגין, כל פעם על משורר אחד או שניים. עדיף, לדעתי, להתחיל בקריאת הרשימות על ספרים מוכרים. (כל הרשימות התפרסמו בשנים האחרונות בעיתונים שונים). ריבוי הציטוטים בספר מקל מאד על קריאתו והפנמתו.

גם למי שלא יקרא את כל הרשימות בספר, מזומנת חוויה ייחודית ומאירת עיניים, העשויה לתרום רבות לקריאת שירה בכלל.

מומלץ ביותר.

ספטמבר 2015

מחילת הארנב / אביטל הררי
הוצאת 'פרדס' 2015

ספר הביכורים של אביטל הררי (עו"ד שעברה לעולם הספרות) הוא אחד מספרי השירה היפים ביותר שקראתי מזה זמן רב. יש בו פשטות ומקוריות שובות לב ובעיקר הוא נותן הרגשה של שירת אמת.

נושאי שירתה של הררי אינם מיוחדים או חדשניים במיוחד. בדומה למרבית המשוררים, היא מביעה בשיריה פיסות חיים: יחסים קשים בין ההורים, הפרידה מהם, פרידה מכלבה אהובה, התפרקות מערכת הנישואים, תקוה חדשה. כמעט בנאלי, אלא שכל שיר שלה הוא כל כך מיוחד ומעורר היזדהות, שכמוהו כביטוי השחוק "אגרוף בלב", או לפחות סוג של לחיצה על שקי הדמעות. יש משהו מאד מדוייק, נקי ומתומצת שגורם לכך שקריאת כל שיר ושיר הופכת לחויה. כך באחד משירי הפרידה מהאם, שבו היא מסבירה : "אני לא מתקשרת, אמא,/ אני מתרגלת את חסרונך." (ע. 17). כך בשיר המרטיט על התאבדותו של המורה למתמטיקה: "כשהנפש מבקשת לעזוב,/ לא יעזרו הנוסחאות, המשוואות,/ לא צי המספרים." (ע. 21), כך בשיר הפרידה מהכלבה האהובה (ע' 24) וכך גם בשיר הזה, ששמו ימי נישואים:

אנחנו חולקים
אותו שולחן אוכל,
אותם ספלים, צלחות,
סירים, סכינים,
מזלגות,כפיות.
אותו עיתון של בקר,
אותו מרחק בין הסלון למקרר,
אותן מקלחת ומיטה,
את גופי, את גופך,
ולא יותר.

(ע' 29)

השיר המייצג ביותר את שירתה של הררי הוא, בעיני, השיר היפהפה והחכם – מים (ע. 56), המתאר את הפנים הרבות של המים (של החיים?) ואת הצורך "לכתוב מים/ כדי לשתות".

ספר יפהפה, מומלץ מאד!

  • – – – –

אוגוסט 2015

אורות מתחלפים / לאה צרי
נהר ספרים,יולי 2015

כשאשה בת 81 מוציאה לאור ספר ביכורים, הרי זו בשבילי סיבה מספקת לכתוב עליו. אבל שיריה המתונים והחכמים של לאה צרי, בהחלט  מצדיקים התייחסות לספר גם בלי התייחסות לגילה של הכותבת. אלמנט הזמן, או פשוט הגיל, מורגש היטב בכל שירי הספר. זו שירה עם פרספקטיבה רחבה, המתבטאת הן בעברית של השירים והן במובאות הרבות, המשמשות כמוטו לרבים מהשירים. היום כבר לא כותבים ככה.

ישנה צניעות רבה בשיריה של צרי  ועמה גם מודעות לזמן המתקצר ולזקנה המשתלטת. היא כותבת את העכשו, המושפע מהעבר, ובעיקר את האני הרואה והחווה כל.

הבו לי שיר פשוט,
שיר חשוף שניבו תמים,
אינו טומן בקפליו רזים שקופים
לרמוז היותו שיר חידות.

(מתוך שיר פשוט, ע' 78)

הצורך לכתוב מודגש בשירים וגם או כמו הצורך לחיות.

ראה החיים יפים על אף המכאוב,
ועוד רב פה הטוב.

עצור בך, חכה!
ובינתיים…חיה!

(מתוך שלהי, ע' 80)

ונראה לי שזו מסקנת הספר כולו.

הספר מגוון, רגיש ומעניין ובעיקר – אחר!

  • – – – –

יולי 2015

מלכודת / שירה כהן
הוצאת פרדס, אוקטובר 2014

ספר הביכורים של שירה כהן היה בשבילי הפתעה. עד שהגיע אלי הספר לא שמעתי דבר על שירה או על ספרה. מהמידע בגוגל (שאיך חיינו בלעדיו?) דליתי שהיא אמנית רב-תחומית, ילידת תל אביב 1976, המתגוררת בחיפה. ספרה היה בשבילי סוג של הפתעה. שיריה חזקים ביותר, אכזריים, קשים, מאד מיוחדים. שירים שנידמים חסרי היגיון, או בעלי היגיון פנימי שהוא כולו רגשות עזים, המתורגמים מתמונות למילים.

בספר שלושה פרקים: תשוקה-התעוררות, אשמה-פחד, סוף – מרחק. השירים ממוספרים. הכתיבה מזכירה לעיתים קטעים מספרי מדע בדיוני ולעיתים סוג של שירה אקספרסיוניסטית. בולטת הכמיהה לחריגה, אם מסדרי עולם ואם מחשיבה רציונלית.

שיר לדוגמה:

שיר אהבה

מֻקְדָּם מִדַּי לַחְפֹּר

בֵּין שִׂיחֵי הַוְּרָדִים

אֲבָל הִיא מֻכְרָחָה לְהַשְׁאִיר

מֵיתָרִים מֵהַמַּנְדּוֹלִינָה

שֶׁלֹּא רָצְתָה לִלְמֹד לְנַגֵּן בָּהּ

בִּגְלַל שֶׁיָּדְעָה שֶׁהַזְּמַן הוּא קָצָר

וְלָכֵן הֶעֱדִיפָה לְאַמֵּן אֶת הַסּוּס

לִגְמֹא מֶרְחַקִּים שֶׁלֹּא יְאֻמְּנוּ

כְּשֶׁתִּרְעַד הָאֲדָמָה

אוֹ תִּהְיֶה מִלְחָמָה

(בַּיּוֹמָן הִיא רוֹשֶׁמֶת מַה בִּמְדֻיָּק)

מִישֶׁהוּ זָר שֶׁאֵין לָהּ מֻשָּׂג

יַעֲצֹר וְיַגִּיעַ דַּוְקָא לְשָׁם

יִמְצָא אֶת הַצְּלִיל שֶׁיִּתֵּן לוֹ חַיִּים,

בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ הַמֵּיתָרִים שֶׁטָּמְנָה

וְהִנֵּה הִיא מַשְׁאִירָה לוֹ אֶת הַסּוּס הָאֶחָד,

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ

בַּמֶּרְחָב הַשָּׁקֵט שֶׁמֵּעֵבֶר לְשָׁם

התוצאה היא שירים שחובטים בפנים בעזרת שפע בלתי נדלה של דימויים, תמונות, דם (הרבה דם!). אפשר להניח שכל אלה מבטאים כאב רב, כעס עצום, אולי אפילו אכזבה קשה מהחיים.

ספר עמוס, קשה ומאד מיוחד.

– – –

אף שרציתי עוד קצת עוד / חיים גורי
הוצאת הקיבוץ המאוחד/ דניאלה די-נור, יולי 2015

לא פשוט לכתוב על ספר של גורי. כי הוא – גורי, והוא בן 92 , ונדמה שעל הספר הזה קשה במיוחד לכתוב, כי הוא ברובו ספר על המוות, או לחלופין – על החיים שהיו.

אפשר לראות בספר הזה מעין רטרוספקטיבה של יצירתו של גורי ושל חייו. העבר, הזיקנה, הכתיבה והמוות המתקרב נוכחים בכל שירי הספר, ומסוכמים בשיר המופיע על השער האחורי:

וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

הנושאים בספר רבים, וכך גם האיזכורים השונים והזמנים. לעיתים נדמה שגורי כתב את הספר הזה הן כספר פרידה והן כהוכחה לו עצמו ולקוראיו שהוא עדיין כאן וכותב.

מעניין, כואב, מומלץ. גורי!

חלונות לפארק / אשר רייך
הוצאת 'קשב', מאי 2015

גם ספרו החדש של רייך מרבה לעסוק במוות. מותו של בנו של המשורר ומותו הקרב של המשורר עצמו.

עברו של המשורר, שנטש את מאה שערים לטובת החילוניות, תולדותיו ומקומו העכשוי מול פארק הירקון בולטים ויוצרים הקשרים שיריים מיוחדים. מות הבן צחי דומה כי משתלט על המשורר ועל שירתו.

ספר קשה, מיוחד ויפה.

יוני 2015

המלצות שירה לשבוע הספר 2015

התכוונתי להכין רשימה סדורה ומנומקת. אבל שבוע הספר הקדים לבוא אלי.

אם עליכם לבחור אך ורק שני ספרי שירה, בחרו בשניים שעליהם המלצתי בחודש הקודם. שניהם מרשימים וחווייתיים במידה שאינה שכיחה במחוזותינו, שלא לומר – נדירה.

מומלץ לשים לב גם להמלצות קודמות בעמוד זה, דוגמת סיפרו המעולה של אורי ברנשטיין "מישהו" ואחרים.

מאי 2015

אררט/ נורי זרחי
'ריתמוס' הקיבוץ המאוחד, מארס 2015

סיפרה ה 14 של נורית זרחי הוא אחד הטובים שבספריה, אם לא הטוב ביותר .

ספר ששיריו מתארים את המציאות של הדוברת בדרך בלתי מציאותית בעליל.

הספר נחלק ל 3 חלקים : בזלת, גן חורף ועור. השירים – חסרי שמות. בכל חלק הדגש הוא על הבט אחר של המציאות הקיומית. הסך הכל מרשים ביותר, גם אם לא מתמסר בקלות ודורש מספר קריאות.

ספר חזק ומיוחד, מומלץ במיוחד !

(המשך אולי יבוא)

– – –

פרשת הדרכים / טוביה ריבנר
'קשב' לשירה, 2015

ספר חדש ונפלא של טוביה ריבנר המשורר בן ה 91+, איש מרחביה.

תיאור לירי של רגעים בחיים, מחשבות על החיים (בצל המות המתקרב), שיחות עם המיתים המצטברים וגם תיאורים מופלאים של היופי שבחיים.

ספר מרגש מאד, חכם מאד, יפהפה!!

חובה לאוהבי השירה!

מארס 2015

(כל 4 הספרים ניקנו על ידי לאחרונה).

זה מכבר / מבחר

מוסד ביאליק, 2014

מבחר מרשים מספרי השירים של 17 משוררים שראו אור בסדרת "כבר". למרות שסיפריהם של מרבית המופיעים בספר כבר שוכנים בסיפרייתי ולמרות מחירו "הכבד" של הספר  – שוה ! המבחר מציג פנורמה של שירי הוצאת "כבר" תוך שהוא מבליט את הייחוד של כל אחד מהמשתתפים בו.

בין היתר מופיעים בספר: שירים משני ספריו המצויינים של נתו וסרמן, שירים שני ספריה של נורית זרחי, שירים נוגעים ללב של יקיר בן משה, שירים מתוך "בצע" של תהל פרוש וושירים של העורכת ליאת קפלן.

מאיליו מובן שאין אפשרות להכיל את הספר בקריאה אחת, כשם שאין אפשרות לאהוב את כל שיריו. אבל –

זה  הוא ספר מגוון מאד ומיוחד. לספר מצורף תקליטור שבו המשוררים קוראים את שיריהם, מה שמאפשר לקרוא ולשמוע בו זמנית , שאף זאת חויה.

חלק מהספרים ששירים מהם מופיעים ב"מבחר", נסקרו, בקצרה, בעמוד זה (למטה).

מומלץ !!

– – –

מלכת הזמנים העצובים / שרה כוי
סדרת 'ריתמוס' , הקיבוץ המאוחד, 2014

ספר ביכוריה של שרה כוי כבר זכה למספר ביקורות מהללות בעיתונים ובאתרים.
ראו , לדוגמה, את ביקורתו של אלי הירש כאן: http://elihirsh.com/?p=5780.

הספר, לפחות לכאורה, הוא ספר על אהבה – אוהבת ואהובה, שדמויותיהם משתנות לאורך הספר. בעיני, ברבים מהשירים האהבה היא מטונימיה לחיים, שיש בהם גם אהבה וגם הרבה מאד רגשות אחרים כמו בדידות ואכזריות.  התיאורים של כוי, הדימויים – מיוחדים ביותר ועוצמתיים, ממש לא כאלה שניתן לצפות להם. בחלק מהשירים גם לא פשוט להתחבר אליהם. יש כאן שילוב מעניין בין המוחשי ביותר, הגופני לדוגמה, למשהו אחר, כמעט מטאפיסי.

ספר מיוחד שמעורר רגשות סותרים לפעמים.

– – –

ציפור מכונסת כנף / מלכה נתנזון
הוצאת ספרא, אוגוסט 2014

ספרה האחרון של המשוררת הותיקה מלכה נתנזון שנפטרה מסרטן לפני מספר ימים (12.03.15). למרות שלא כל שירי הספר עוסקים בהתמודדות עם המחלה וסבלה, אין ספק בעיני שזה הוא החלק המכאיב  והמרשים ביותר בספר. (מודה, שהקריאה שלי היא קריאה של רופאה אונקולוגית..).

את מלכה היכרתי ואת שיריה אני מכירה כבר עשרות שנים. כתיבתה אצילית ומאופקת ועם זאת, מליאת רגש, בעיקר כאב, שבספר הזה הוא לא רק נפשי, אלא גם ובעיקר גופני. ובצד הסבל, או מעבר לו, ישנם האהבה והשירה שנותרים בה ואולי אף מתחזקים בה מול פני המוות. כמילותיה בשיר "להרפיית הכאב" (ע' 180) שבו היא מדברת על כתיבת השירה:
"לא לחולל שירה נשגבה
לא רדיד תפארת לכתף עירומה
מילים פשוטות כמורפין לכאב"

שירת אמת מול האמת של המוות הקרב. ונדמה שבאמת אין מעבר לזה.

– – –

אפור נוצץ / שגיא אלנקוה
הוצאת אפיק, 2015

ספר שיריו הרביעי של שגיא אלנקוה, והוא כשמו אפור (כמו החיים?) אבל נוצץ (ביופיו וביחודו).

המיוחד בשירתו של אלנקוה הוא השימוש בחומרים פשוטים לכאורה (ריגעי יומיום) ליצירה של שיר לא פשוט ואומר הרבה.

השיר הפותח את הספר (תוך האתר של אפיק):

"

כּוֹס הִיא מִין

עוֹלָם קָטָן בְּתוֹךְ

הָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

הִיא כִּיס,

מִתְמַלֵּאת

וּמִתְרוֹקֶנֶת.

אֵין בָּהּ מָקוֹם

לְהַחְזִיק אֶת

כָּל הַמַּיִם

שֶׁהִיא מַחְזִיקָה.

אֶת כָּל הַחוֹל וְהָאָבָק.

הִיא לְעוֹלָם לֹא

מִתְרוֹקֶנֶת בֶּאֱמֶת.

רַק מְפַנָּה מָקוֹם. הָאָדָם

הוּא גַּם

כּוֹס.

שׁוּם סְכוּם

כֶּסֶף אֵינוֹ מְמַלֵּא

אוֹתוֹ.

אַהֲבָה אֵינָהּ מְמַלֵּאת

אוֹתוֹ.

דָּבָר לֹא מְמַלֵּא אוֹתוֹ.

הוּא אוֹסֵף לְתוֹכוֹ,

וּמְפַנֶּה מָקוֹם.

(14.1.13)

ספר יפה ורהוט.

המשך עליו – יבוא.

– – –

ינואר 2015

ורדה ורדה / ורדה שפין גרוס
הוצאת עמדה , ינואר 2015

ספר שירים, שכותרת המשנה שלו "פואמה בעשרה פרקים", המתאר באופן אותינטי ומצמרר את הפרידה של בת מאמה תשושת הנפש, ניצולת השואה, החולה. הכותבת מדברת אל אמה, שהתקשורת ביניהן איננה אפשרית ונראה שמעולם גם לא היתה. העבר הקשה של האם, יחסי האם-בת וההוה הנורא מעורבים בתיאורים הריאליים, המוכרים והמוחשיים של סוף הדרך של האם.

הרבה מאד תובנות, הרבה קושי, הרבה מאד כאב.

ספר חזק וקשה לקריאה. תיאורי הסוף אולי אפילו קשים מדי. מרגש, מתואר נפלא ובעיקר – מצמרר.

ערכו: מרדכי גלדמן, יקיר בן משה

– – –

שירה עיברית – המומלצים שלי לשנת 2014

מסיבות שאינן בשליטתי לא הספקתי השנה להכין רשימה מסודרת של המלצות. הרגשתי הכללית היא שב – 2014 יצאו המון ספרים (המון), רובם בסדר או טובים, ורק מעטים הם ספרים "עוצרי נשימה".

בעיני הספר החזק ביותר והמרגש ביותר שראה אור השנה הוא ספרו של המשורר הותיק – אורי ברנשטיין:

מי שהוא / אורי ברנשטיין
הוצאת קשב לשירה , 2014.

פנורמה של חיים, של היזדקנות, של בדידות, אולי אפשר לומר – של הטרגדיה האנושית.
ספר שמעביר עוצמות עצומות והרבה מאד כאב. (ראו למטה). נפלא !!

המלצות נוספות:

סקסוניה, ספר המדבר / נתן וסרמן

סדרת 'כבר', מוסד ביאליק, 2014

– – –

כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות / אמירה הס
עם עובד/ שירה

(ראו למטה)

– – –

ראנא / חדוה הרכבי
שירים 2012-2005
הקיבוץ המאוחד, ינואר 2014
82 ש"ח

ראו למטה.

– – –

רשימה קצרה ולא מנומקת כראוי, אבל ניתן למצוא חומר בגוגל על מומלצי , והמלצותי (בעיני) – חזקות!
(זה מה יש , רגע..)

2014

דצמבר 2014

בדרך לסקירה:

בלי ברית, בלי מילה / דנה לובינסקי
הוצאת עם עובד, 2014

ספר הביכורים של הפסיכולוגית הקלינית דנה לובינסקי.

– – –

סקסוניה, ספר המדבר / נתן וסרמן

סדרת 'כבר', מוסד ביאליק, 2014

ספר מעולה, שירה בפרוזה, או אי שם בגבול הלא קיים שביניהם.

מומלץ ביותר! (עד שאכתוב יותר).

– – –

על שני ספרים שקיבלתי:

יותר קרוב מסמוך/ יורם סלבסט
הוצאת 'פרדס', 2013

גילוי נאות: לצערי אין לי כל מושג מי הוא המשורר.

יורם סלבסט זכה על סיפרו הנ"ל בפרס אקו"ם 2012.

שיריו עוסקים באהבה ויותר מכך בקיום האנושי, הכולל, כמובן, גם בדידות ואכזבות. אלה שירים בשלים, מדוייקים, אפשר לומר. הכותב יודע את שברצונו לומר והוא עושה זאת בדרכו המיוחדת, הציורית, הפתוחה-סגורה לאדם ולעולם.

ספר מעניין ומומלץ.

– – –

קלוף מחלומותי / שרגא זילברמינץ
הוצאת 'כנרת', 2014

ספר ביכורים של משורר, שעל פי הנמסר לנו בסוף הספר, החל לכתוב בגיל מאוחר.

גם שיריו של זילברמינץ עוסקים הרבה באהבה וגם במילים ובכתיבה. השירים קצרים ברובם, נקיים, ברורים, יפים.

ספר יפה!

– – –

נובמבר 2014

אין עידות / סיגל בן יאיר
ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, ספט. 2014

ספר שיריה הראשון של סיגל בן יאיר "לא מעודן" ראה אור בהוצאת 'הליקון' ב 2011 וזיכה אותה בפרסים.

"אין עידות" ספר שיריה השני ראה אור לאחרונה בסדרת 'ריתמוס' של הקיבוץ המאוחד וגם הוא , בלשון המעטה, לא מעודן. שירי הספר מטיחים בקורא כאב, מצוקה, אכזבה ומחאה.

"בשיא חמתי אני כותבת.
השיר הוא פצע פעור, פה
פרח נפער, כנף תלושה, "

כותבת סיגל בשירה 'סליל' (ע. 34), ואת השיר "אין עדות" (ע' 40) היא מסיימת:

"לא כתבתי שיר אהבה לא רציתי
לא רציתי לכתוב שיר אהבה לא הצלחתי לאהוב
דבר."

שורות חזקות ועצובות מאד אלה מתייחסות למצוקה כלכלית, למצוקה נפשית, לכישלון האהבה, למחאה נגד ניכור ונגד בירוקרטיה ועוד.

סיגל, בדרכה המיוחדת, וכאמור – הלא מעודנת, מכה בקוראיה את מכאוביה, שלפחות עם חלקם, קל להיזדהות.

קשה ויפה.

– – –

שחרחורת / איריס אליה כהן
עריכה: ענת לוין
הוצאה עצמית, 2014

ביקורת מתוקנת בהתאם להערותיה של איריס.

ספר ביכורים בשירה לאיריס אליה כהן הסופרת שכתבה את 'מכתוב' ואת 'דושינקא, נשמה".

ספרה המעודן של איריס, הוא כמעט היפוכו של ספרה של בן יאיר, הוא מעודן, לפעמים מעודן מדי, שלא לומר "מיופיף".

שירי הספר מתארים מצוקה כלכלית קשה בילדותה, מתארים אהבה גדולה לגבר שלה ולילדיה, מתארים אבל עמוק על מות אביה. השירים על מות האב חזקים במיוחד, מכאיבים.

הצורך הפנימי לכתוב מורגש היטב ברוב השירים והוא, אכן, יוצר הרבה שירים יפים וגם אחרים.

שיריה היותר קצרים של איריס, כמו השיר היפה מאד "שעון חורף" המופיע על השער האחורי, הם, בעיני, השירים היותר טובים שלה. בחלק מהשירים נדמה שיש יותר מדי מילים, יותר מדי תיאורים, יותר מדי אמצעים סיפרותיים, יותר מדי מונחים משפטיים (השפעת בעלה המשפטן?) – יותר מדי. כאלה, לדוגמה, הם השירים: כסף (ע. 32), גילו נאות (ע. 39) העתיר במונחים מישפטיים,דוגמת "מרשתי", "ידועים בציבור", "תביעות נזיקין" ועוד , ושירים דומים לו.

בצד שירים כל כך יפים ומרגשים, חבל שמופיעים באותו ספר גם אי דיוקים עובדתיים כמו "10 מיליגרם אספירין להפחתת לחץ דם" (אין דבר כזה 10 מיליגרם אספירין וזה לא כדור להפחתת לחץ הדם) וגם שורות שמאד "מזכירות" שיר של נעמי שמר : "אתה תבחר בי, אני אבחר בך ויחד.." (ע.50) ואצל שמר המילים הן "אני אבחר בך ואת בי תבחרי
וביחד נהיה לרוב", קורה.

אבל הספר הזה הוא ספר ביכורים בשירה – וככזה הוא יפה ונוגע.

– – –

נשקתי לחושך / ארלט מינצר

סדרת "כתוב" בעריכת אמיר אור, הוצאת 'פרדס'  2014

ספר ביכורים של הפסיכולוגית והשחקנית ארלט מינצר.

על השער האחורי של הספר נכתב, בשורה הראשונה: "נשקתי לחושך/ כי החושך הולך למרחוק", כותבת ארלט מינצר באחד הספרים היותר מרגשים שנראו פה לאחרונה". עם שורה כזאת על השער האחורי הציפיות משירי הספר בהכרח מרקיעות שחקים. השירים עצמם, חלקם יפים מאד ואחרים הרבה פחות, בעיני, מנמיכים את הציפיות.

מרבית שירי הספר מציגים את דמויותים וכאביהם של מטופליה של הדוברת. לפעמים קשה להבחין מתי מדובר במטופלים ומתי בדוברת עצמה. הכאב והבדידות בולטים בשירים. שאלת הגבולות ביחסי מטפל-מטופל עולה גם היא מבין השורות.

הביוגרפיה הלא פשוטה כלל של הדוברת , הכוללת את התאבדות אחיה ואת יחסיה עם משפחתה, הופכת אותה לעוד אחת מהדמויות בספר. דמות שמתמודדת כך או אחרת. גם בשערו השביעי של הספר "אימה גדולה וזרחן" מופיעות דמויות, אלא שכאן הן דמויות של ניפגעי מלחמות: פלשתינים והיורים בהם.

וכך בצד שירים חזקים ומרגשים דוגמאת השיר "נגעתי" המוקדש לעורך הספר אמיר אור (ע' 28), מופיעים גם לא מעט שירים שכמעט נוגעים בבנאליה,דוגמאת השיר 'גבר':
"גבר בן שלושים, חי לבדו
בדירה כמעט ריקה. על השולחן
השאיר פתק: אני בדרכי
אל הגשר. אם בדרך לשם
אדם אחד יחייך אלי,
לא אקפוץ."

(מן העיתונות)

נו, באמת?

הסך הכל הוא ספר יפה, לעיתים מרגש, שמזכיר לנו שהחיים באמת קשים, ותעיד על כך גם רוחה של דליה רביקוביץ שלפחות כמה משירי הספר מתכתבים, במודע או לא, עם שירתה.
– – –

 כמו בכי שאין לו עיניים להיבכות / אמירה הס
עם עובד/ שירה

ספר שיריה השביעי של המשוררת המיוחדת אמירה הס, זו שכונתה בעבר, ואולי עד היום, "המשוררת הפמיניסטית המזרחית הראשונה".

שירתה של הס היא שירה למיטיבי קרוא, שירה שאינה מתמסרת בקלות. המוצא המזרחי והמגדר הנשי הם מנושאיה העיקריים. זו היא שירה עוצמתית שבו זמנית מושכת ודוחה את הקורא, אפשר בגלל שפתה הגבוהה והמימד המטאפיזי שבה.

שוה להשקיע ולנסות להתחבר לפחות אל חלק משירי הספר.

– – –

יולי 2014

כל שמותי / דנה אמיר
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014

מבחר מספריה הקודמים של המשוררת, הפסיכולוגית והפסיכואנאליטקנית דנה אמיר.כולל גם מחזור שירים חדש ומסה על השירה בעקבות "אלגיות דואינו" לרילקה.

שירה אינטימית, לירית ומרגשת שדומה שבעיקרה היא שואפת לחרוג מהכאן והעכשו אל "משהו" גדול יותר, ניצחי יותר. שירים מרגשים על בניה של המשוררת, על אמה, על השירה, על אהובתה (או אהובותיה) של הכותבת. ברבים מהשירים מופיע יסוד מטאפיסי שמלוה את הכאן והעכשו ומוסיף לו את המימד שמעבר.

ספר שלא מתמסר בקלות, אבל מצדיק מאד את ההשקעה בקריאתו.

מומלץ מאד.

ביכורי שירה – על שני ספרי שירה ראשונים לכותביהם, בקצרה:

סופו של המוות / מרדכי שרי
סדרת "כתוב" בעריכת אמיר אור, הוצאת פרדס, 2014

ספר שירה ראשון למרדכי שרי (פסיכולוג קליני במיקצועו) , שמחזורים משיריו פורסמו בעיתוני שירה.

בקריאה ראשונה, הופתעתי ואהבתי את רוב השירים.

שירי הספר עוסקים בעיקר בחיים, ברגעי העכשו, שמצטברים למסכת של חיים: הפרידה מההורים, חיפוש האהבה, תמונות שיריות של שיטוט ברחובות תל אביב אולי כמטונימיה לשיטוט בחיים.

ספר מעניין ומיוחד, שמחייב קריאה חוזרת. המשך עליו – יבוא.

– – –

 – – –

האוניות שוקעות לאט / אורנה וייס
סדרת 'כתוב' בעריכת אמיר אור, הוצאת פרדס, 2014

בעיני, נדרש הרבה אומץ להוציא ספר שירים ששני נושאיו העיקריים הם : חוויות השואה של ההורים וההתאלמנות מבעל שנהרג בפיגוע חבלני.

הספר כולל גם קטעי פרוזה.

השירים של בת "הדור השני" קשים, קשים .

חלקו החזק ביותר של ספר ביכורים זה הוא , בעיני, המחזור הראשון – שיר לינאי (שירים לבעל שנרצח בפיגוע), המתאר את ההתמודדות עם מותו של אהוב.

ככתוב על השער האחורי,  המציאות הישראלית העכשויית מהדהדת חזק משירי הספר.

הלילה

הלילה ירו לי כדור בלב,

מה אעשה בשארית הזמן?

(ע' 77)

נחכה איתה ונראה..

ספר כאוב, ששיריו מוחשיים וברובם גם יפים.

– – –

שלושה ספרי שירה חדשים של משוררות ותיקות, בקצרה מאד:

פגישה עם השחקנים / מאיה בז'רנו
הקיבוץ המאוחד, יוני 2014

ספר ממש חדש של בז'רנו, המפרסמת ספרי שירה כבר עשרות שנים.

קולה הייחודי של בז'רנו ניכר גם בספר הזה. ספר מעניין, שלא ממש קל להתחבר אליו, וטרם הספקתי להתעמק בו. מקוה להמשיך לדון בו בקרוב.

– – –

שוליים / רחל חלפי
הקיבוץ המאוחד 2014

ספר שירים חדש, נוסף, של המשוררת הותיקה והמוכרת רחל חלפי.

השוליים הם שולי התודעה, אולי גם שולי החברה ושולי האני.

בספר זה, כבספרים אחרים של חלפי, ניתן למצוא גם לא מעט שירים יפים וגם אחרים.

נושאי הספר מוכרים מספריה הקודמים של חלפי: הלבד, האני, הקיום האנושי, חיפוש המטאפיסי.

קראתי ולא הצלחתי להימנע מלזכור את שיריו העצובים הניפלאים של דודה – אברהם חלפי. אל האחרונים אני מתחברת הרבה יותר…

מאתר הקיבוץ המאוחד:

השׁוּלַיים שלי
הַשּׁוּלַיִם רוֹחֲשִׁים לִי
וְאֵין לִי מֻשָּׂג מַה נִּרְחָשׁ שָׁם בְּשׁוּלַי
כָּרָגִיל, זֶהוּ שִׁיר בְּלִי מֻשָּׂג וּבְלִי נוֹשֵׂא וּבְלִי
מֶרְכָּז וּבְלִי מִי מוּצָק אֶחָד
אָז לְפָחוֹת שֶׁיִּהְיוּ הַשּׁוּלַיִם הָאֵלֶּה
שֶׁיהִּ יְו אֲבָל אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָשִׂים עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּד
וְגַם לֹא אֶת פַּרְפַּר הַמַּבָּט
הַמְפַרְפֵּר כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל נְקֻדָּה אַחַת
וְהַשּׁוּלַיִם הַשּׁוּלַיִם לוֹחֲשִׁים לִי
אֲבָל מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתָם
אֲנִי לֹא, לְמָשָׁל
– – –

שריקה / חמוטל בר יוסף
ריתמוס, הקיבוץ המאוחד

ספר שיריה ה13 של המשוררת המאד ותיקה ומוכרת, חמוטל בר יוסף.

כולל שירים שוברי לב על מותו הטראגי של בנה ושירים נוספים בהשראת הביוגרפיה של הכותבת.

פתוח יותר ומובן יותר משיריה בספריה הקודמים.

לאוהבי שירתה.

– – –

מאי 2014

צירי חיים / גיורא פישר

הוצאת קשב לשירה, 2014

ציר, כידוע, הוא לא רק ציר לידה או ציר של דלת, הוא גם מוקד שסביבו מתרחשים הדברים, וגם נציג
(דיפלומטי ) וגם נוזל הבישול וגם תוואי דרך וגם כאב. בספר שיריו השני של גיורא פישר ניתן למצוא הרבה מהמשמעויות של המילה – צירים, ונדמה שבחירת שם הספר "צירי חיים" אכן מתייחסת למובנים השונים.
תחנות קטנות, אך משמעותיות, במסע החיים של הדובר והניגוד הכמעט בלתי נתפש בין צירי לידה לבין הכאב על נפילת הבן במבצע "חומת מגן", אפריל 2002, משרים על הספר אוירה מיוחדת, שאור וצל מתחלפים בה.

שיריו של גיורא קצרים ברובם, הפשטות וה"פואנטה" בכל שיר מאפיינות אותם. דברנות, התנשאות, חידתיות, ריבוי אמצעים ספרותיים – נעדרים משיריו. שירתו היא שירת הריאליה במיטבה, מה שמקל מאד להבינה ולהזדהות איתה.

חמישה שערי הספר מכילים בתוכם שפע נושאים, שעושים את הספר למגוון ולמעניין. בין הנושאים הניזכרים:המצב בארץ, חוויות מחו"ל, מורשת ההורים והרבה היבטים גם על השמחה וגם על המוות.

השיר הקצר והחזק "קשרים" (ע' 70) מיטיב להדגים את חוזקה ויופיה של שירתו של פישר:

 

קשרים

בְּנִי דּוֹרֵשׁ:

שַׁחְרְרוּ!

וְלֹא מֵבִין שֶׁהוּא חָפְשִׁי.

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה הַקְּשׁוּרִים.

לא את כל שירי הספר אהבתי, ודאי לא במידה שוה, אבל שני הישגים חשובים במיוחד, בעיני, משיג פישר בספרו החדש: הראשון הוא שהספר השלם יוצר משהו שהוא גדול מסכום חלקיו (מה שבהחלט לא מובן מאיליו, בעיני) , והשני, אולי אפילו החשוב יותר, שגיורא ממשיך את המסורת בה פתח בספרו הראשון "אחרי זה" ומביא לקוראיו את קולו האישי והייחודי, השונה משמעותית מממרבית ספרי שירת המקור המתפרסמים (לאינספור) בימים אלה בארצנו.

מומלץ ביותר!

בחירות / ערן צלגוב
פרדס הוצאה לאור, 2013

זה יצא ככה שקראתי כמה וכמה משירי "בחירות" באתרים שונים, ורק אחר כך קראתי את הספר כולו מראשיתו ועד סופו, וזה חידד לי את השאלה הכמעט ניצחית: האם תמיד הספר השלם גדול מסכום שיריו?  לגבי ספר הביכורים של ערן צלגוב אין לי תשובה ברורה על השאלה הזאת. מה שכן ברור לי מקריאת הספר, שהוא רחוק מאד מלהראות ספר "ביכורים".

צלגוב, המוגדר על השער האחורי כ"פעיל תרבותי וחברתי", הוא ללא ספק אדם שמכיר היטב את תחום השירה, ומספרו נראה שהוא אף התנסה בה לא מעט. שיריו, ברובם, עמוסים, מלוטשים עשירים מאד בארמזים לשירים של אחרים.

הספר נע בין האישי לציבורי, בין חוויות האני לשירי מחאה כלליים. בדידות ואולי גם סוג של מרירות נודפים ממנו, הרבה מאד ציפורים מופיעות בו. אני תוהה לעצמי האם אלו קשורים למקום מגוריו של צלגוב ב"פריפריה" – באר שבע. לא בטוח.

אילו הייתי צריכה להגדיר מאד בקצרה את ספרו של צלגוב הייתי, כנראה, מסתפקת במילות התואר מגוון ומעניין. רבים משירי הספר , בפרט השירים האישיים וחלק מהשירים הארס-פואטיים הם פשוט יפים ונוגעים. שירים מעוררי היזדהות.

שירים אחרים, לא מעטים, הם בעיני חידתיים מדי או מתחכמים מדי. ודאי לא שירים שמתמסרים בקלות, אם בכלל. וכמו כמעט בכל ספר שירה, גם בספרו של צלגוב ישנם שירים שבעיני אולי מוטב היה לותר על הכללתם בספר. (לא מביאה דוגמאות!). איפה כתוב שספר שירה חייב להיות בן לפחות 100 עמודים?

ועם כל הנ"ל – צלגוב מצליח בשירתו להביא לקוראיו קול שירי ייחודי, טוב (לרוב) ובהחלט מאתגר ומעניין.

–  –  –

השלמות:

נופים חבושי עיניים/ ארז ביטון
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

ארז ביטון המשורר המוכר והוותיק זכה השבוע (09.05.14) בפרס ע"ש יהודה עמיחי לשירה עברית.

רק בטעות לא כתבתי כאן , עד כה, על ספרו האחרון – נופים חבושי עיניים, שראה אור לפני כשנה.

בעיני, זה הוא ספרו האישי ביותר והמרגש ביותר של ביטון , המתמודד עם העיוורון מאז היותו בן 11. אין זה ספר "על העיוורון", אלא ספר שירים רגיש שנולד מחיים עם העיוורון. מרגשים במיוחד השירים על חוויותיו מבית העיוורים. מפתיעות במיוחד התובנות הנולדות דווקא מהעיוורון.

מימד ה"שירה המיזרחית" בולט פחות בספר הזה מאשר בספריו הקודמים של ביטון, מה שלטעמי מיטיב עם הספר.

מרגש, יפה, מומלץ!

אפריל 2014

מי שהוא / אורי ברנשטיין
הוצאת קשב לשירה , 2014
72 ש"ח

ספר חדש, רגיש ומרגש של המשורר הותיק אורי ברנשטיין.

דומה שהכותב מעביר את חייו וחוויותיו לדובר אחר – מי שהוא, ודרכו הוא עורך מעין סיכום חיים, דרך רגעים קטנים ובעיקר דרך מחשבות ורגשות על הזמן, על השירה, על הזקנה, על מהות החיים.

השימוש ב"מישהו" נותן לכותב גם את הפרספקטיבה של מעין מבט מבחוץ על חייו, ובה בעת גם את האפשרות להיחשף-בלי-להיחשף. למרות ששימוש כזה לא נדיר בשירה, עם ספרו זה של ברנשטיין הוא בהחלט מיטיב.

דווקא האיפוק שבהעברת תחושות העולם והמיעוט בשימוש באמצעים סיפרותיים – מחזקים וממחישים את אותינטיות החויה , ואת אפשרות הקורא להיזדהות עם המובע.

חזק, יפה, מומלץ!

– – –

מארס 2014

מעט שמאלה מעיני מעט ימינה / נגה צבי
גוונים 2014

ספר ביכורים של נגה צבי.

לירי ועשיר בתיאורי טבע כחלק בלתי נפרד מהרגש ומההתרחשות.

למרות שנושאי הספר , די כצפוי, אינם חריגים או חדשניים : זוגיות, פרידה מההורים, מהלך חיים, הם מובעים בדרך אישית מאד, יפה ומשדרת כנות.

הערת הביקורת שלי היא לגבי עריכת הספר. נראה לי שעורך טוב, היה מצמצם במידת מה את מספר שירי הספר , מה שיכול היה להדגיש את יופיו.

הרחבה על הספר, אולי עוד תבוא ובינתיים – תודה לנגה.

שוה קריאה.

ראנא / חדוה הרכבי
שירים 2012-2005
הקיבוץ המאוחד, ינואר 2014
82 ש"ח

ספר שירים (וגם לא בדיוק שירים) של המשוררת הותיקה והמרשימה – חדוה הרכבי.

הספר סובב סביב דמותה הספק אמיתית, ספק מיתולוגית של ראנא, אהובת נפשה של המשוררת.

שפע המילים, התיאורים, הרגשות המובעים בשירי הספר מרשים ביותר,  ולפעמים לא קל להכלה.

הרבה מאד קטעים מרגשים , מלאי תשוקה וגעגועים מופיעים בספר.

ולטעמי גם… קצת יותר מדי מילים.כמו ה"שיר" בעמוד 121 שכולו , לאורך עמוד שלם,  חזרה על המילה "בבקשה" וסופו רק שורה אחת ""אני לא רוצה שתלכי".

את זה בעצם אומר כל הספר כולו, לרוב בצורה מרגשת מאד ובעמודים אחרים – פחות.

נדמה שאפשר לקנא בכותבת על שפע ריגשותיה ועל יכולת ההבעה שלה. אפשר גם לרחם עליה.

ספר מיוחד ומומלץ !

ינואר

גג החשכה / רפי וייכרט
הוצאת אבן חושן

מבחר מקיף משפע ספרי השירה של רפי וייכרט, מייסדה של הוצאת "קשב".

ניתן ללמוד מהספר העבה (והיקר!) הזה איך מתפתחת שירתו של כותבה ולאלו כיוונים היא פונה. שירה ביוגרפית שחורגת מהביוגרפיה ובכל זאת נשארת בה. הולדת בתו של ויכרט, דר, מביאה תפנית מעניינת, אפילו מרגשת, באוירת שירתו של ויכרט וגם בתמטיקה שלה.

ספר מעניין, לפעמים מרגש, שהרבה כבר נכתב עליו ולא ארחיב.

ערמה מלכלכת בכל חדר / ריקי כהן
עריכה: טל ניצן
הוצאת ספרא, 2013

ספר שיריה הראשון של ריקי כהן. חוויות האני הכותבת נמסרות בצימצום ובעוצמה. היחסים עם האם, האימהות, היחסים עם בן הזוג, הרגשת העולם – בכולם מופיעים הכאב, הניכור, המלחמה לשרוד, וכולם מובעים בסובייקטיביות שעוברת לקורא, לעיתים מצמררת.

לא כל השירים באותה רמה ולא בכל השירים, גם היפים, ניתן להבין במה בעצם מדובר.

חיים נגיד, העורך של ספרא, כותב על השער האחורי : "הנפש היא סינקדוכה של העולם החיצוני". אני חושבת שהמשפט הזה נכון לא רק לגבי ספרה של ריקי כהן, וגם אצל ריקי כהן העולם החיצוני הוא עולמה שלה, שלא תמיד מצליח לעבור לקורא. כך, מול השיר היפה והמרגש הפותח את הספר, הקורא לה לשיר את כאבה (ע' 7), מופיע בע' 53 השיר "עצירה" , שמתאר יפה התרחשות גדולה, שנותרת לחלוטין בלתי מוסברת. מטאפורות, יפות ככל שהן, לא תמיד מספיקות. עם זאת, תחושת החסר, הקושי, הרצון לשלוט במהלך החיים ולעיתים גם לברוח מהמאבק הזה – עוברים יפה אל הקורא. ואולי אין מקום לדרוש יותר מזה מספר שהוא בכל זאת ספר שירים ראשון.

הסך הכל – כואב, מרגש, אמיץ ואמין. ספר שירים מומלץ .

המשך, כנראה, יבוא..

– – –

שירה עברית – המומלצים שלי לשנת 2013:

עשרות ספרי שירת מקור קראתי במשך 2013. לקראת סוף השנה, בתחילה, כתרגיל לעצמי, נסיתי לחשוב על אלה שהותירו בי את הרושם החזק ביותר. כמה מהספרים קפצו מעצמם לתוך הרשימה. לגבי אחרים התלבטתי לא מעט, אבל היגבלתי מראש את מספר הספרים לעשרה ורק מאלו שיצאו השנה. לפניכם התוצאה.

שתי אנתולוגיות משובחות ומרתקות ראו אור השנה, בחרתי בהן, האחת בגלל חשיבותה והשניה בגלל יופיה.

שתיהן מביאות לקורא מבחר מגוון של כותבים ונושאים.

1.

מלכה עירומה, שירת מחאה חברתית נשית
בעריכת דורית ויסמן, ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

אנתולוגיה מעניינת של שירת נשים (וגם כמה גברים) , שעוסקת במיגון נושאים, לאו דווקא, בעיני, חברתיים, אך ברובם בעלי אופי מחאתי. מעמד האשה ומקומה בחברה תופס מקום מרכזי בספר.

103 משוררות (ומשוררים)  מביאים לקורא 193 שירים. אכן אוסף מכובד. לא את כל השירים הניכללים באנתולוגיה גם אני הייתי בוחרת. הבדלי הרמה בין השירים השונים מאד בולטים. עם זאת, הספר המגוון והעשיר הזה נותן מבט פנורמי על השירה הניכתבת בעיקר היום,  אך לא רק, ומעניק היזדמנות להכיר גם את הנושאים המעסיקים את הכותבים וגם כותבים שלא את כולם כולנו מכירים.

ראוי לקריאה, בפרט , כמובן, לאוהבי השירה.

2.

הליקון 100 מאה שירים

עורך: דרור בורשטיין

רוצו לקרוא את האנתולוגיה המרתקת הזאת! המתנה הכי יפה שקיבלתי לראש השנה !!

בספר מופיעים השירים האהובים על משוררים, מתרגמים, עורכים ואנשי ספר אחרים. חלק מהבוחרים הוסיפו גם מילות רקע על בחירתם, מה שהופך את הספר המיוחד הזה לעוד יותר משמעותי ומעניין.

הנכון הוא שהספר כולל גם שירה שאינה שירה עברית במקורה, אך רבים משירי הספר הם שירת מקור והאחרים.. רובם יפים, יפים.

לטוב וגם לפחות טוב יש להדגיש שבחירת הבוחרים את השירים השפיעה, כמובן, על המיכלול. לי אישית חסרו מאד בספר לא מעט משוררים מעולים דוגמאת: רחל, ט. כרמי, אבידן ועוד,  אבל ברור שאין אפשרות לכלול באנתולוגיה אחת את כולם.

הגיוון הרב מאד והמשוררים המופיעים בספר, כמו גם הנושאים השונים המבוטאים בספר עושים אותו לאחת האנתולוגיות היותר יפות שקראתי.

מומלץ ביותר!

3.

שלל / אמיר אור
שירים נבחרים, 2013-1977
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

המיטב מתוך עשרת ספריו של אמיר אור.  ספר מרשים ביותר, הנותן מבט פנורמי על מיכלול שירתו עד כה, שהשתכללה והתגוונה עם השנים.

נושאי השירה רבים : הקיום האנושי, פרידה, מות , אהבה, מחאה. כולם מובעים בדרכו הייחודית, רבת הרבדים והמרתקת של אמיר.

מבט מסכם על הספר מובא באחריתו על ידי רפי וייכרט.

ספר חובה לכל אוהב שירה עברית !!

4.

הזיכרון הארוך של האהבה / אורי ברנשטיין
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

אורי ברנשטיין משורר ותיק ומוכר בספר המוקדש להדרה אישתו. מעין מבט פנורמי על עשרות השנים עם האשה שאיתו, ממנו נישקפים : דמותה, דמותו, היחסים ביניהם ויחסיהם השונים למוות ולחיים.

ספר מאד אישי של משורר שכתב בעבר שירי אהבה יפהפיים, ונמנע בעבר מחשיפה אישית מרובה.

ספר שהוא מאד "אורי ברנשטייני" , אך גם אחר מקודמיו. מדגים (אולי) את מה שהגיל עלול או עשוי לעשות למשורר.

מרגש ומומלץ.

5.

חומר הנפש / אשר רייך
הוצאת קשב לשירה , 2013

ספרו ה 16 של המשורר הותיק אשר רייך. כרגיל אצל רייך, מפתיע ושונה מקודמיו.

תמונות שיריות מחוויותיו האישיות של הכותב, עם דגש בולט לזמן החולף.

הספר מוקדש לבנו של המשורר שנפטר ב 2012.

מומלץ.

6.

הבל יתן לך נשיקה / נורית זרחי
עריכה:ליאת קפלן. הוצאת מוסד ביאליק, סדרת 'כבר', 2013

אחד מסיפרי השירה הטובים ביותר של זרחי. משלים את ספר הפרוזה שלה "בצל גבירתנו".

היתמות המוקדמת של הכותבת, דמותה הנוקשה של האם האלמנה והרעב לאהבה בולטים בספר ומרגשים.

מומלץ!

7.

מפה לפה / ענת לוין
הוצאת "קשב", 2013

האמא היא "דור שני" הבת (הכותבת) "דור שלישי". וזו האחרונה מייחלת ל"דור רביעי", אולי גם כתיקון.

אמא היא מילת המפתח  בספר מיוחד וטעון זה.

מומלץ!

8.

מחברות התבוסה / יעקב ביטון
ערך: דרור בורשטיין
הליקון, 2013

ספר חזק ביותר, מעין פואמה מקוטעת, מחיי הכותב ומהגיגיו. חוויות אותינטיות בתפיסה סובייקטיבית, פיוטית, ציורית והגותית כאחד.

מאד מומלץ !

9.

מקשיב גם לי דווקא עכשיו / לאה פילובסקי 
הוצאת קשב לשירה

ספר שיריה השני של פילובסקי מרבה להתכתב עם ספרי שירה של אחרים, אבל בעיקרו הוא ספר על התמודדות. התמודדות עם מחלה נפשית, עם אבל.. עם החיים. כתיבה כאילו ספונטנית, משדרת כנות ונוגעת.

10.

אח, לו היה לנו קלרינט /יקיר בן משה
עריכה: ליאת קפלן. הוצאה: מוסד ביאליק, 2013

ספרו הרביעי של בן משה.

ספר שירים מרגש ויפה , בעיקר על אבהות לשניים וגם על השירה ו"ההתבייתות."

נוגע ללב .

מומלץ!

הערות לסיום:

כל הספרים ניקנו על ידי.

העבודה בהכנת הרשימה היתה רבה והבחירה היתה קשה. הרשימה מייצגת, כמובן, את טעמי שלי.

אין לשלול שמטעמי זמן , טעם ותקציב פסחתי על כמה ספרים טובים.

מקוה שתיהנו מהספרים המומלצים.

– – –

שירה עברית משנות ה 2000

דצמבר 2013

מן המקום שבו לא היינו/ אל המקום שבו לא נהיה  / נתן זך
הוצ' הקיבוץ המאוחד, 2013

עם כל הביקורת עליו, נתן זך הוא, בעיני, מגדולי המשוררים הישראליים של המחצית השניה של המאה ה 20 (ועד היום). כתבה יותר מקיפה עליו נמצאת בהכנה. כמה מילים ראשוניות על ספרו האחרון (הנ"ל).

שירי הספר לא ממש דומים לשירים של שני ספריו המעולים ביותר של זך (הצעיר בהרבה): שירים שונים, ו כל החלב והדבש. איש שבע ימים ורעב כתב אותם. זך אחר, אבל עדיין נתן זך. נתן זך שרואה את חייו ואת חיי הארך הזאת ממרום שנותיו. מעין ספר סיכום. אישי בהרבה מספריו הקודמים, אולי בוטה יותר, ודאי – גלוי יותר וכאוב יותר.

ישנם בספר הרבה "שירי זיקנה" מכמירי לב , וגם, כמובן, שירי ביקורת ואמירה של הכותב. להפתעתי, מצאתי בספר גם פנים אחרות, רכות יותר, של הדמות הסיפרותית והמציאותית – נתן זך.

לא את כל השירים אהבתי, כמובן. אבל מדובר בספר חשוב, מעניין ולפעמים מרגש.

מומלץ לא רק לאוהבי זך !

כתבה מקיפה, אני מקוה, שתגיע בקרוב.

נובמבר 13

מי בעניין שלנו / שחר מריו מרדכי
ע"ע , 2013

שחר מרין מרדכי "פרץ" לתודעתם של קוראי השירה בסיפרו "תולדות העתיד" , שראה אור ב 2010 בהוצאת אבן-חשן, ושזיכה אותו בשבחים רבים.

ספרו הנוכחי – מי בעניין שלנו, ממשיך במדה רבה את שירת המחאה והאני של הספר שקדם לו. גם  ספר זה זכה להרבה מאד שבחים. הספר אכן ראוי לקריאה, אבל –

שירת המחאה, החברתית בעיקרה, גדושה מדי לטעמי בפאתוס ובסוג מסויים של "התחכמויות סיפרותיות", שגורעות, לדעתי, מבהירות ומעוצמת האמירה. השירה האישית – מגלה טפח ומכסה שלושה. לא קל להתחבר איליה.

ועםההיסתייגויות הנ"ל, עדיין מדובר בספר שישנם בו גם לא מעט שירים יפים בסיגנונו הייחודי של מרדכי.

– – –

אוקטובר 13

באיחור שלי:

עיר פנימית / ליאורה בן יצחק
ערך: עודד פלד
אבן חושן, 2012

כשמשוררת בוחרת לקרוא לספרה "עיר פנימית" , היא בו זמנית מתאמת ציפיות ויוצרת ציפיות.

הרי כל אחד מאיתנו חי ב"עיר הפנימית" שלו, גם אם היא קיבוץ בעמק. הרחובות , השבילים, הפרחים והנופים שונים, מטבע הדברים, אצל כל כותב.

העיר הפנימית של ליאורה, במיוחד בספר הזה, היא במידה רבה סוג של תגובה למחלתה הקשה (טרשת נפוצה) הסוגרת בפניה את העיר "האמיתית". בצד התמודדות בסיסית ויומיומית אמיצה עם המיגבלות הגופניות שכופה המחלה על הדוברת, היא מפתחת לה עולם פנימי עשיר, שהשירה מהווה בו חלק מרכזי ביותר,ככתוב בשיר סיבה קיומית (ע' 49):

"השירה היא סם בשבילי

היא סיבה קיומית

כאן ועכשו " .

השיר "ילדה כללית" (ע 89) מדבר, כנראה, על ילדותה של הכותבת בקיבוץ. מי שעבר את זה יבין היטב על מה היא מדברת. השירים על ההורים (בסוף הספר) נוגעים.

מטפוריקה עדינה והרבה רגישות מביאים לנו "עיר פנימית" מעוררת היזדהות.

(ותודה לליאורה).

מבוא לבלשנות מינית / רמי סערי
כרמל, 2013. 94 ע'.

את רמי סערי אני לא מכירה, אבל בזכות תרגומיו משפות שונות זכיתי להכיר משוררים ומשוררות ניפלאים דוגמאת המשוררות הפיניות: סירקה טורקה ואוה קילפי. ועוד רבים אחרים.

אבל רמי סערי הוא לא רק מתרגם, אלא גם משורר, שלאחרונה ראה אור ספר שיריו התשיעי, המופיע בכותרת למעלה.

בשפה יומיומית בלתי מתנשאת מתאר סערי בשיריו את חוויותיו ממסעותיו ברחבי העולם והתרגום.

לא מעט ביקורת ואולי אף מרירות ניתן למצוא בספר הבלשנות (מיקצועו של סערי) הזה, שהוא בעיקר מעניין ובחלק מהשירים אף מרגש.

המשך, כנראה, יבוא.

ילד / עדי עסיס
הוצאת הליקון
ערך: דרור בורשטיין

ספר מיוחד המתאר את הניסיון האישי של הדובר ואישתו להביא ילד לעולם.

הילד שאיננו נוכח בכל אחד משלושה שערי הספר השונים זה מזה וגם דומים.

שאלת הנוכחות וההיעדר (המוכרת היטב מתחום הפילוסופיה) מופיעה בספר ברמה האישית והאוניברסלית גם יחד.

הכמיהה להולדה מעוררת מחשבות.

הילד שאיננו הוא גם הילד שישנו בדובר, בחלק השני של הספר.

שאלה אחרת, שאולי בולטת לי במיוחד כרופאה וכמי שעוסקת באתיקה של הרפואה, היא שאלת טיפולי הפוריות, כולל הצלחותיהם וניזקיהם.

הספר כולו מכאיב ולפעמים גם מעניין, אבל, לטעמי המאד אישי, שירה שניתן לכנותה "מצויינת" – אין בו.

– – –

הליקון 100 מאה שירים

עורך: דרור בורשטיין

רוצו לקרוא את האנתולוגיה המרתקת הזאת! המתנה הכי יפה שקיבלתי לראש השנה !!

בספר מופיעים השירים האהובים על משוררים, מתרגמים, עורכים ואנשי ספר אחרים. חלק מהבוחרים הוסיפו גם מילות רקע על בחירתם, מה שהופך את הספר המיוחד הזה לעוד יותר משמעותי ומעניין.

לטוב וגם לפחות טוב יש להדגיש שבחירת הבוחרים את השירים השפיעה, כמובן, על המיכלול. לי אישית חסרו מאד בספר לא מעט משוררים מעולים דוגמאת: רחל, ט. כרמי, אבידן ועוד, אבל ברור שאין אפשרות לכלול באנתולוגיה אחת את כולם.

מומלץ מאד!

ערה / אגי משעול
הוצאת הקיבוץ המאוחד

את אגי משעול אין כל צורך להציג. דומה שאין קורא שירה בארץ שאיננו מכיר לפחות מקצת משירתה.

ספרה האחרון עד כה – ערה, ראה אור ממש לאחרונה, ואם אני לא טועה זה הוא ספרה ה 16 (!).

הספר שונה, וכרגע איני יודעת להגדיר במה, מספריה הקודמים. שונה וגם דומה. אגי היא אגי.

רוב שירי הספר עוסקים בפרידה, אבל רק בבודדים מהם ניתן להבין (או לנחש) על איזו פרידה היא מדברת, ואולי בכלל לכך התכוונה הכותבת.

ההתרשמות שלי, כרגע, היא ראשונית בלבד, כי הספר מצדיק קריאה קפדנית. ומה שכרגע אני יכולה להגיד הוא ששוה לקרוא את הספר , ולו בגלל כמה שירים חזקים  שמופיעים בו , וגם בגלל שמקריאה ראשונה מעט מאד מובן.

– – –

התרשמותי השניה : אגי, שהכריזה בעבר שהיא רוצה לכתוב שירים שמובנים לקורא, לא עומדת בזה בספרה – ערה.  הספר עתיר בביטויים שכיחים ובאיזכורים של שירים של אחרים (ראו ע. 13, לדוגמה). האינטרנט והסמארטפונים מככבים בו, אבל האמירה נשארת עמומה, או פשוט לא מובנית ברבים מהשירים.

על שיר אחד אני ממש ממליצה "בשם האם" ע.28.  כל השאר.. אף שמופיעות בו פה ושם שורות יפות , הוא בעיני…. אכזבה גדולה.

ואיני יכולה לא להזכיר את התימחור המופיע על השער האחורי – 88 ש"ח !! במחיר כזה אני לא הייתי קונה!

(ספט. 2013)

אח, לו היה לנו קלרינט /יקיר בן משה
עריכה: ליאת קפלן. הוצאה: מוסד ביאליק, 2013

חדש!

ספר שירים מרגש ויפה , בעיקר על אבהות לשניים.

מומלץ!

על סיפריהן של 4 משוררות ישראליות עכשוויות

אוגוסט 13, בכתיבה.

לכל רחוב משוגעת משלו / יודית שחר
עריכה: טל ניצן. הוצאה: "קשב" 2013

חדש !

ספר שיריה השני של יודית שחר.

שירים יפים על המכוער ועל הבלתי מושג.

קשה לה, קשה מאד, לדוברת השירית של יודית שחר. קשה לה כאשה, קשה לה כמשוררת (העורכים לא מבינים ומטרידים אותה מינית), קשה לה כמורה (היא מצויינת ומפטרים אותה בשם הקיצוצים), קשה לה כבת (של אבא קשוח ואטום לריגשותיה), קשה לה כאמא חד הורית, קשה לה כאזרחית במדינה (שמפלה ערבים ושרוצחים בה את רוז פיזם), קשה לה…

יודית רואה הכל ומנסה לומר הכל. היא לא "האשה הנכונה" המתוארת בשירה פורצלן (עמוד33).

ומכל הקושי הנורא הזה היא מנסה להוציא בשיריה משהו יפה. לפעמים היא מצליחה.

שירתה של דליה רביקוביץ נוכחת חזק בשיריה של שחר, אולי כעוד סוג של אינטרטקסטואליות, אולי משהו אחר.  משוגעות – דווקא אין בו.

(סקירה ראשונית).

מהגרת /גל קוסטוריצה
הוצאת עמדה, 2013

חדש!

סיפרה השלישי של גל.

ההגירה המתוארת בסיפרה של גל היא מתל אביב לירושלים. והיא בה בעת גם סוג של הגירה מעצמה אל עצמה.

כמה משירי הספר מיטיבים לתאר את האוירה התל-אביבית. אחרים מתארים זוגיות בהגירה. העכשו -שולט.

(סקירה ראשונית שתורחב).

מקצה אל קצה / יוכי פרלמן
עריכה: יקיר בן משה. הוצאה: פרדס 2012

ספר שיריה השלישי של יוכי פרלמן, חברת קיבוץ יטבתה.

מילים מתוך שטח הפקר של געגוע / עפרה קליגר

עריכה: לאה שניר. הוצאה: הקיבוץ המאוחד 2012

ספר שיריה החמישי של עפרה קליגר.

שירים מלוטשים מאד, חלקם יפים מאד, אחרים סתומים מאד.

מעניין. לפעמים מרגש. מחדד מאד את שאלת ה"איך" לעומת ה"מה", כי בשיריה של קליגר מורגשת, לרוב , חויה, אבל השאלה על מה מדובר נשארת פתוחה.

שירה עברית: ספרים חדשים

הרבה מאד ספרי שירה חדשים רואים אור בארצנו בשנים האחרונות. הרבה מאד!

אין מצב שאספיק לקרוא את כולם, קל וחומר לסקרם כאן.

מתוך ספרי השירה הרבים שאני קונה, אני בוחרת לסקירה את הנוגעים בי ביותר או את החשובים בעיני. אין בכך כדי להעיד דבר על מה שלא נסקר כאן.

המעוניינים בסקירת סיפריהם, מוזמנים להפנות את תשומת ליבי איליהם או לשלוח לי את סיפריהם.

ניתן לפנות אלי במייל שלי :  breast.forum@gmail.com

המלצות על ספרי שירה חדשים:

יולי 2013

לנווט לבד בחושך /אביחי קמחי
הוצאת כרמל עמדה, 2013

ספר שירים שני של אביחי קמחי, חברי.

כבר השם מעורר מחשבה: על איזו חשיכה מדובר וגם על החובה המוטלת עלינו תמיד – לנווט, ועוד לבד.

שיריו של אביחי הם, במידה רבה, מסלול הניווט דרך תחנות שונות בחייו שלו וחלקן בחייו של כל אדם. שירותו הצבאי הממושך של אביחי, ההתמודדות עם מחלתו הקשה ותהליך שיקומו ממנה, הזוגיות וגם "גילוי" השירה – הן תחנות מרתקות בחיי הכותב, שגם לא נשאר אדיש לסובב אותו ויש והוא מוחה נגדו בדרכו שלו.

היפה בשיריו של אביחי הוא שברובם ישנה אמירה ברורה, בלתי מתיפיפת , על מצב נתון. זו גם, לעיתים, חולשתם של חלק משיריו, האמירה הברורה מדי, הפשטנית אולי. אבל ישנם בספר, על ארבע שעריו, לא מעט שירים יפים ונוגעים ללב. שירים שקל להבינם וקל להיזדהות עמם.

בהשוואה לספר שיריו הראשון, אין לי ספק שאביחי משתבח ומתפתח כמשורר המנווט לבדו בעוד סוג של חשיכה למצוא את קולו שלו הייחודי בשירה.

– – –

מחברות התבוסה / יעקב ביטון
הליקון , 2013

ספר חזק ביותר, מעין פואמה מקוטעת, מחיי הכותב ומהגיגיו. חוויות אותינטיות בתפיסה סובייקטיבית, פיוטית, ציורית והגותית כאחד.

מאד מומלץ !

אפריל 2013 : שלושה ספרי שירה חדשים מומלצים בקצרה.

יש נקודה מעל הראש שלך / גיא פרל
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

ספר שירה ראשון של גיא פרל, עו"ס ופסיכותרפיסט.

בעיקר שירי אני העוסקים בעולמו הפנימי והחיצוני של כותבם. מוגשים בצורה מקורית ולפעמים אף מרגשת.

ספר מעניין מבחינה פואטית ותוכנית. מומלץ !

חומר הנפש / אשר רייך
הוצאת קשב לשירה , 2013

ספרו ה 16 של המשורר הותיק אשר רייך. כרגיל אצל רייך, מפתיע ושונה מקודמיו.

תמונות שיריות מחוויותיו האישיות של הכותב, עם דגש בולט לזמן החולף.

הספר מוקדש לבנו של המשורר שנפטר ב 2012.

מומלץ.

הזיכרון הארוך של האהבה / אורי ברנשטיין
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

אורי ברנשטיין משורר ותיק ומוכר בספר המוקדש להדרה אישתו. מעין מבט פנורמי על עשרות השנים עם האשה שאיתו, ממנו נישקפים : דמותה, דמותו, היחסים ביניהם ויחסיהם השונים למוות ולחיים.

ספר מאד אישי של משורר שכתב בעבר שירי אהבה יפהפיים, ונמנע בעבר מחשיפה אישית מרובה.

ספר שהוא מאד "אורי ברנשטייני" , אך גם אחר מקודמיו. מדגים (אולי) את מה שהגיל עלול או עשוי לעשות למשורר.

מרגש ומומלץ.

מלכה עירומה, שירת מחאה חברתית נשית
בעריכת דורית ויסמן, ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013

אנתולוגיה מעניינת של שירת נשים (וגם כמה גברים) , שעוסקת במיגון נושאים, לאו דווקא, בעיני, חברתיים, אך ברובם בעלי אופי מחאתי.

103 משוררות (ומשוררים)  מביאים לקורא 193 שירים. אכן אוסף מכובד. לא את כל השירים הניכללים באנתולוגיה גם אני הייתי בוחרת. הבדלי הרמה בין השירים השונים מאד בולטים. עם זאת, הספר המגוון והעשיר הזה נותן מבט פנורמי על השירה הניכתבת בעיקר היום, ומעניק היזדמנות להכיר גם את הנושאים המעסיקים את הכותבים וגם כותבים שלא את כולם כולנו מכירים.

ראוי לקריאה, בפרט , כמובן, לאוהבי השירה.

(אפריל 2013).

– – –

ארץ הפסיפלורה העצובה / מרואן מח'ול

הוצאת 'קשב' לשירה, 2012

ספר שיריו השני של מח'ול, יליד פקיעין, הוא ספר שירה מרגש ומכאיב, שעוסק ברובו במציאות הכפולה של להיות פלסטיני במדינת ישראל של ימינו.  באופן לא מפתיע, הספר לא קל, אם גם קולח, בתיאוריו את הקושי הכמעט בלתי נתפס של "האחר" במדינתנו הסובלנית והדימוקרטית.

המבט והביטוי הם של כותבם, והם גם מעניינים ויפים מבחינה שירית, אך במיוחד מעלים מחשבות לא בהכרח מחמיאות עלינו ה"שולטים" .

ספר מאד מומלץ !

(אפריל 2013)

על שני ספרי שירה שראו אור ממש לאחרונה (נובמבר 12) חובה , בעיני, לכתוב:

משא המשוגע /אמיר אור
הוצאת "קשב לשירה"

ספר מעולה של משורר ומתרגם, שאין הרבה צורך להציגו, אמיר אור.

מעין ספר מחאה, אולי אפילו לא "מעין".

שירים נקיים, מוקפדים , עתירי רבדים לשוניים ומשמעויות.

חריג באיכותו במחוזותינו! חובה לקרוא !

מקוה שאכתוב עליו יותר בהמשך.

– – –

להביט באותו ענן פעמיים /טל ניצן
הוצאת "קשב" לשירה

ספר שירים חמישי לטל ניצן , המוכרת מאד בזכות תרגומיה המופלאים של משוררים וסופרים חשובים ומרשימים.

ניצן, שזכתה כאן (ראו למטה) , לשפע תשבוחות, יוצאת עכשו עם ספר חדש, שונה מקודמיו, אולי אקספרימנטלי, אולי חדשני, מעניין כשלעצמו, אבל ..

והאבל יפורט (אולי) בהמשך.

המלצות לשבוע הספר העיברי 2012

ושוב הוא כאן – שבוע הספר העיברי, מזכיר לאוהבי הספר ומחזק את אהבתם, ויתכן גם – מפתה אחרים ..

חיפשתי 5 ספרי שירה עברית חדשים שראויים להמלצה מיוחדת. מאות ספרים של שירת מקור מודפסים מדי שנה, ביניהם גם ספרים טובים מאד, ובכל זאת – התקשיתי למצוא את החדשים ש"אין להחמיץ" , ולכן החלטתי להמליץ על חמישה מצויינים באשר הם מצויינים ובלי קשר למועד הופעתם. למה חמישה ? רק כי ככה החלטתי, אולי כמטפורה ל 5 אצבעות היד הכותבת. ואלה "ניבחרי" :

1. דליה הרץ / עיר, שירים

ספרה היחיד (למיטב ידיעתי ) של דליה הרץ, יצא לאור ב1990 בהוצאת ספריית הפועלים.

חזק, מרשים ומיוחד.

2. בעט הברזל

אנתולוגיה של שירת מחאה עברית בעריכת טל ניצן, ראתה אור בהוצאת חרגול ב 2005 !

מעניין, מרגש, מטלטל. (לא בטוח שניתן להשגה).

3. זלדה / שירי זלדה

האוסף שברשותי יצא לאור ב 1985.

וזלדה, למי ששכח, היא משוררת (דתיה) , ששירתה המיוחדת והרגישה הקדימה את זמנה.

חווית קריאה מרגשת וייחודית !

4. טל ניצן / לשכוח ראשונה

על ספרה של המתרגמת והמשוררת שהעשירה את עולמנו בכל כך הרבה תרגומים של חשובי המשוררים, ראו למטה בעמוד זה. ספר נפלא.

5. ללכת / אביחי קמחי (מחווה אישית שלי לחבר)

ספר הביכורים של  הירושלמי אביחי קמחי מיוחד בדרכו שלו.  מיוחדת הדרך שבה הגיע אביחי אל השירה ומיוחד אביחי קמחי האיש.

אותינטיות מסויימת מופיעה בשיריו , ולעיתים – תפיסה אישית מיוחדת של הרגע, של האני, של.. החיים. ולאחרונים משמעות לא פשוטה עבור מי שחלה והחלים ממחלה קשה.

עריכת יתר ובוסריות מסויימת פוגמות משהו באיכות נטו של שירי הספר, אבל .. הסך הכל – מצדיק קריאה, וגם קריאה לאביחי להמשיך מכאן הלאה…

– – –

ספרי שירה חדשים

 סידור עבודה / אגי משעול
הקיבוץ המאוחד, 2012

ספר שיריה ה 15 של המשוררת הוותיקה (והאהודה) אגי מישעול, נעים לקריאה כספריה הקודמים, אך גם מעלה את השאלה (הבלתי נמנעת בעיני) האם "כל המרבה הרי זה משובח".

כבר שנים שאגי מישעול כותבת בשיריה את היומיום, תוך ניסיון לחרוג אל המעבר לו.

שיריה נגישים, קריאים ולרוב גם מעוררים היזדהות. בשירים כאילו פשוטים ישנן לעיתים קרובות חיוניות וחינניות, שלרוב נעדרות משירים שמעמידים בפני הקורא אותם כתב חידה. עם זאת, הפשטות עלולה די בנקל לגלוש לפשטנות יתר. משעול, לרוב, לא גולשת .

הספר הנוכחי, סידור עבודה, מאפיין מאד את שירתה של משעול, כשהמיוחד בו (במקצת) הוא העיסוק במוות כחלק מהחיים. ובכלל, כמו בספרים קודמים שלה, גם כאן מופיעים כמה וכמה שירים יפים במיוחד (בצד אחרים..).

סיכום ביניים – שוה קריאה, אך לא די מרגש.

בקווים דקים/רפי וייכרט
הוצאת 'קשב' 2012

המשורר, המתרגם, העורך, המרצה, העורך הראשי (ואולי גם הבעלים) של הוצאת 'קשב' ולאחרונה גם הפרופסור חבר באוניברסיטת חיפה – רפי וייכרט, אחד המשפיעים ביותר על הקורה בעולם השירה בארץ, הוציא לאור לאחרונה עוד ספר שירה משלו.

אחרי כמה וכמה ספרי שירה נראה (לי) עתה ששירתו של וייכרט בכל זאת משתבחת.

פירוט יבוא.. 

יחידה /הלה להב
הוצאת הקיבוץ המאוחד

– –

טקסי הערב / ליאור שטרנברג
ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2012

לשון איטית / שירה סתיו
הוצאת דביר 2012

אינני יודעת כמעט דבר על שירה סתיו, אבל ספר שיריה שראה אור לאחרונה – לשון איטית, חריג ביופיו בנוף השירה העכשווית שמתפרסמת (בכמויות) בימים אלה בארץ.

שירתה של סתיו אינה "איטית" , היא רהוטה וברורה, ודומה שחלק לא קטן מיופיה טמון גם בפשטותה. מעין פשטות, שנכון יותר להגדירה כחוסר התחכמות. אין "גימיקים" בשירה הזאת , ואין צורך במילון כדי לקוראה. הדוברת אומרת את מה שיש לה להגיד (ואכן יש לה מה להגיד) והקורא מבין. מבין ומזדהה.

שירת האני במיטבה.

(אולי אפרט, מרץ 2012).

לילה ויום /אסתר אטינגר
הקיבוץ המאוחד,סדרת ריתמוס, 2011

רק לאחרונה הימלצתי כאן על אסתר אטינגר כאחת המשוררות הישראליות הטובות. (ראו למטה) , והנה מונח לפני ספרה האחרון-עד כה "לילה ויום" , שיצא ממש לאחרונה (ספט. 2011), והוא גם יפה, אך בעיקר מאכזב מאד.

ולא ברור לי בכלל לאן נעלמה המשוררת המוכשרת, דקת האבחנה והרגש של "ירוק אפשרי" (1980 !), של "השאלת אומן" (1992) של..

כישלונו העיקרי של הספר הנוכחי שהוא ספרותני הרבה יותר מדי ושירי הרבה פחות מדי.  על השער האחורי מופיע מלל די מוזר של מישהי (ידועה?) ד"ר יעל שנקר, שבעצם, במחשבה מאוחרת, צריך היה להוות תמרור אזהרה. כשהכנת חצילים (ע. 79) ניתפסת "כמעשים של יומיום המתעלים אל הנשגב" (שער אחורי), אז .. עזבו אותי מהנשגב, תנו לי פשוט שירה.

איזו אכזבה..

וגם הערה: הקריאה ב"לילה ויום" של אטינגר הזכירה לי את ספרה האחרון (גם כן עד כה) של רחל חלפי – ספר היצורים.  שתי המשוררות הותיקות, הנמצאות בעשור השמיני לחייהן, הן , במידה רבה, קצוות הפוכים של השירה הישראלית במחצית השניה של המאה ה20. ההילה הדתית של אטינגר , ההילה המטאפיזית, הכאילו אוניברסלית חילונית של חלפי..  ממש לא נעים להגיד, אך דומה שההילות הקצינו אצל שתיהן, שירתן נאלמה ומשהו שמזכיר גרפומניה תפס את מקומה. חבל!

שירים סותרים / טוביה ריבנר
אבן חושן, 2011

תרגיל למתחילים: קיראו לפחות כמה שירים מתוך "שירים סותרים".

תרגיל למתקדמים: קיראו את שלושת הספרים הניסקרים כאן: זה של אלזה לסקר שילר זה של ריבנר וזה של ברנשטיין, השוו , נמקו ופרטו. יהיה מעניין..

יותר מ 50 שנים מפרסם ריבנר , הנושק לשנתו ה90, שירים. בשנים האחרונות גבר קצב הופעת ספריו ובמידת מה הישתנה הטון שבהם בהשוואה לספריו המוקדמים יותר. ריבנר היה ונותר משורר במלוא מובן המילה, משורר ייחודי.

ולפני שאכתוב על "שירים סותרים" , אני מביאה כאן לינקים לביקורותי על ספרים קודמים של ריבנר, שפורסמו בהארץ-ספרים:

על שירים מאוחרים:

  • לאופר רות. "חרב מתהפכת – מלה גדולה מדי. הדברים היו יותר יגעים". הארץ, מוסף ספרים, גל' 381 (י"א בסיוון תש"ס, 14 ביוני 2000), עמ' 12. (בלי לינק בינתיים)

http://e.walla.co.il/?w=/21/354340 על הספר כמעט שיחה.

שירים לפסנתר יחיד / אורי ברנשטיין
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011

ברנשטיין, משורר, סופר ומתרגם, פרסם את ספר שיריו הראשון בשנות ה 50. אחריו ראו אור עוד מספר רב של ספרי שירה, ובכל זאת , כך לפחות נראה לי, נותר ברנשטיין משורר לאוהבי שירה אדוקים, מיוחד, אבל איכשהו בצד. סקירה מקיפה על שירתו המאד ייחודית של ברנשטיין על פני למעלה מ50 שנה איננה כרגע בזמן ובמקום (שלי). אבל ברנשטיין, שכתב בצעירותו שירי אהבה יפהפיים, מפרסם בימים אלה ספר שירים חדש : דומה למה שכתב בעבר ושונה ממנו בעליל. בסיגנון של ברנשטיין אי אפשר לטעות!

הספר הנוכחי, לירי ושכלתני בדומה לספריו הקודמים, שונה מהם ברמת החשיפה האישית של הכותב וגם בהקצנה של המגמות שאיפיינו את שירתו המוקדמת יותר. תיאור מדוייק וביקורתי של כאב הקיום האנושי, עליו הוא אומר:

"אותות של קיום מתבלה.
היש בעינינו. היש בעוניו"
(ע. 9).

ונראה ש"היש בעוניו" הוא נושאו העיקרי של ספרו של משורר רב פעלים זה (שלא נראה לי שידע עוני אמיתי מימיו..). זה ספר על בדידות קיומית קיצונית, ספר על הזיקנה ועל המוות, ספר על חוסר המשמעות של המילה ועל האכזבה מהשירה, ספר על החיים כהחמצה.

אז למה לקרוא שירה כל כך מדכאת? ראשית, כי זאת שירה אמיתית. ושנית, כדי שאותה שירה אמיתית תשמש לא כקטרזיס, אלא דווקא כאות אזהרה מחיים שנחווים כהחמצה גדולה.

המשך יבוא, הספר מאד מומלץ!

משוררות ישראליות מומלצות

את דליה רביקוביץ ואת זלדה אשאיר לדיונים ניפרדים (וישנם גם השמות המאד מוכרים, שלא כולם ראויים בעיני להמלצה מיוחדת). על 3 משוררות אני רוצה להמליץ כאן ועכשו:

על המשוררת הנעלמת/הנאלמת – דליה הרץ שכתבה את עיר, שירים.

על אסתר אטינגר שכתבה מספר ספרי שירים יפים במיוחד.

ועל טל ניצן, המוכרת יותר כמתרגמת, אבל היא משוררת במלוא מובן המילה.

על כל אחת מהשלוש ארחיב בקרוב.

המשוררים העיבריים הגדולים

לאה גולדברג

לטעמי כבר עשרות שנים, לאה גולדברג היתה הגדולה מכולם. לא ביאליק, לא טשרניחובסקי, לא אלתרמן, לא שלונסקי. לאה גולדברג! היקף יצירתה עצום ומגוון,  ומכל שורה בו עולה דמותה החד פעמית, המיוחדת מכל המיוחדים. אשה , ולא יפה, משכילה, מוכשרת ורגישה, בעידן של גברים. מעל לזמן ולשורות שכתבו אחרים – תמיד עומדת  (ותעמוד) שירתה של לאה גולדברג.

משוררים עבריים (כמעט נשכחים)

אברהם בן יצחק

1883-1950

הוא היה ונשאר אחד המשוררים הגדולים שידעה העיברית. בחייו פירסם בסך הכל תריסר שירים. אחרי מותו, נמצא עוד קומץ.

עליו כתבה לאה גולדברג את ספרה "פגישות עם משורר". הוא היה מושא להערצתה וכנראה אף לאהבתה. אולי צחוק הגורל הוא שבן יצחק (סונה) מוזכר בהווה (אם מוזכר) בהקשר של גולדברג, ולא ההפך.

סונה הוא האיש אשר כתב את השורות הבלתי נישכחות של השיר "אשרי הזורעים ולא יקצורו" :

אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ
כִּי יַרְחִיקוּ נְדוֹד.

אַשְׁרֵי הַנְּדִיבִים אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת נְעוּרֵיהֶם
הוֹסִיפָה עַל אוֹר הַיָּמִים וּפִזְרוֹנָם
וְהֵם אֶת עֶדְיָם הִתְפָּרָקוּ – עַל אֵם הַדְּרָכִים.

אַשְׁרֵי הַגֵּאִים אֲשֶׁר גֵּאוּתָם עָבְרָה גְבוּלֵי נַפְשָׁם
וַתְּהִי כְעַנְוַת הַלֹּבֶן
אַחֲרֵי הֵעָלוֹת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.

אַשְׁרֵי הַיּוֹדְעִים אֲשֶׁר יִקְרָא לִבָּם מִמִּדְבָּר
וְעַל שְׂפָתָם תִּפְרַח הַדּוּמִיָּה.

אַשְׁרֵיהֶם כִּי יֵאָסְפוּ אֶל תּוֹך לֵב הָעוֹלָם
לוּטֵי אַדֶּרֶת הַשִּׁכְחָה
וְהָיָה חֻקָּם הַתָּמִיד בְּלִי אֹמֶר.

(מובא מוקיפדיה).

שיריו הם פילוסופיים וליריים בו זמנית.מי שקראם לא ישכחם.

שיר נוסף:

בּוֹדְדִים אוֹמְרִים / אברהם בן יצחק

יוֹם לְיוֹם יַנְחִיל שֶׁמֶשׁ דּוֹעֶכֶת
וְלַיְלָה עַל לַיְלָה יְקוֹנֵן.
וְקַיִץ אַחַר קַיִץ יֵאָסֵף בַּשַּׁלֶּכֶת
וְעוֹלָם מִצַּעֲרוֹ מִתְרוֹנֵן.

וּמָחָר נָמוּת, וְאֵין הַדִּבֵּר בָּנוּ,
וּכְיוֹם צֵאתֵנוּ נַעֲמֹד לִפְנֵי שַׁעַר עִם נְעִילָה.
וְלֵב כִּי יַעֲלֹז: הֵן אֱלֹהִים קֵרְבָנוּ,
וְהִתְנֶחָם וְחָרַד מִפַּחַד הַמְּעִילָה.

יוֹם לְיוֹם יִשָּׂא שֶׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת
וְלַיְלָה אַחַר לַיְלָה יִשְׁפֹּך כּוֹכָבִים,
עַל שִׂפְתֵי בוֹדְדִים שִׁירָה נֶעֱצֶרֶת:
בְּשֶׁבַע דְּרָכִים נִתְפַּלֵּג וּבְאֶחָד אָנוּ שָׁבִים.

כל השירים, הקיבוץ המאוחד, 1992

יעקב שטיינברג

הוא נולד באוקראינה ב 1887 ונפטר בארץ בתל אביב ב 1947.(קבור בבית העלמין טרומפלדור). ואולי בגלל שזה היה מזמן, ובודאי גם מסיבות אחרות, שמו, בפרט כמשורר, אומר היום מעט מדי למעט מדי אנשים. אבל שטיינברג היה בעיני סופר ומשורר גדול וייחודי.  את סיפוריו ובפרט את סיפורו החזק והחודר "העיוורת", לימדו פעם בתיכונים. היום? אינני יודעת אם עדיין מלמדים.

שיריו, הרומנטיים בעיקרם, הסובבים הרבה סביב העצב, הבדידות והמוות הם , בעיני, מהיפים שנכתבו בשפתנו.

הוא המשורר שכותב ב"סונטות מבית הקפה":

"זה עצב עז מנשוא במאפל דמך נם,
הוא שט בך כאד ולענן טרם היה."

שמעון הלקין

1899-1987

משורר, מתרגם, איש ספרות במובן הרחב של המילה. מוכר עדיין תרגומו החלוצי של עלי עשב לוולט ויטמן. אבל שיריו.. שירים לא קלים לקריאה, עמוקים, מאופקים, מרגשים.

מודעות פרסומת

6 תגובות על שירה עברית

  1. Avihai Kimhai הגיב:

    רות יקרה ,מוקיר תודה גדולה למחווה האישית, שמחתי למצוא את ספרי "ללכת" בחמשת הספרים המומלצים על ידך לשבוע הספר 2012. אני נוטה לקבל את הביקורת לגבי עריכה עודפת" נדמה שזו תולדה של חשש בעת הוצאת ספר ביכורים. לגבי הבוסריות, טעמה יכול להיות, נפלא אם היא מבשילה בהמשך ואני חושב שאני הולך ומבשיל, אתן לך לטעום בספר הבא ושיפוטך החד כתער מקובל עלי מראש.

  2. noy הגיב:

    תודה גדולה על רשימת ספרי השירה ועל המחווה הגדולה לכותביהם.
    לא מלתא זוטרתא בעיני.
    תבורכי
    נוי.

  3. יעל הגיב:

    לדליה הרץ יש ספר שירה נוסף בשם "מרגוט".
    "עיר-שירים" הוא ספרה השני.

  4. רותי יקירתי, תודה לך מאד על דברייך המנוסחים היטב ובתמצות מדייק וצלול!! שמחת אותי בשעות עכורות, יש לי לא מעט כאלו.. לאחרונה נאחזת לעיתים קרובות בנחמות קטנות ומתוקות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s